שיניים תותבות

 שיניים תותבות הן התקן דנטלי נשלף שנועד להחליף שיניים חסרות וכן את הרקמות סביבן שאבדו עם השנים. למעשה, שיניים תותבות מחליפות את התפקוד היומיומי של שיניים טבעיות (כמו לעיסה ודיבור) וגם משחזרות את המראה האסתטי של החיוך. התותבות המודרניות עשויות לרוב מחומרים סינתטיים כמו אקריל או חרסינה, המחקים את מראה השיניים והחניכיים באופן מדויק. בניגוד לשתלים דנטליים (שמהווים פתרון קבוע ומורכב יותר), תותבות מספקות פתרון נגיש ומהיר מבלי הליך כירורגי.

מי צריך שיניים תותבות?

שיניים תותבות מיועדות למטופלים שאיבדו מספר רב של שיניים טבעיות או את כולן, ומעוניינים בשיקום תפקודי ואסתטי של הפה. הסיבות הנפוצות לאובדן שיניים כוללות עששת חמורה, מחלת חניכיים מתקדמת שגורמת לנשירת שיניים, טראומה (תאונות ופציעות), ואף איבוד שיניים כתוצאה מהזדקנות. כיום מטופלים רבים בוחרים בהשתלות שיניים כפתרון קבוע, אך לא כולם מתאימים לכך מבחינה רפואית או כלכלית. עבור אנשים אלו, שיניים תותבות הן חלופה מצוינת בזכות עלות נמוכה יותר והעובדה שתותבות אינן מצריכות ניתוח או הרדמה. גם מטופלים שבוחרים מרצון בתותבות (למשל בשל הליך מהיר יותר) יכולים ליהנות מתותבות איכותיות המספקות קשת שיניים אסתטית, בעזרת הטכנולוגיות המתקדמות שיש כיום בשוק.

אילו סוגי שיניים תותבות קיימות?

קיימים סוגים שונים של שיניים תותבות, והבחירה ביניהם תלויה במצב הפה של המטופל ובהמלצת רופא השיניים. הסוגים העיקריים כוללים:

• שיניים תותבות חלקיות: מיועדות למקרים שבהם חסרות רק חלק מהשיניים הטבעיות. תותבת חלקית משלימה את השיניים החסרות תוך הישענות על השיניים הטבעיות שנשארו בפה, בלי צורך לעקור שיניים בריאות. תותבות חלקיות נשלפות כוללות לרוב ווים ממתכת הנאחזים בשיניים הנותרות כדי לייצב את התותבת. כיום קיימות גם תותבות חלקיות עם רכיבי אחיזה אסתטיים (ווים בצבע ורוד כצבע החניכיים או בצבע שן לבן) או עשויות מחומרים גמישים כמו ואלפלסט, ללא חלקי מתכת נראים.
• שיניים תותבות שלמות: תותבות נשלפות המחליפות את כל קשת השיניים בלסת העליונה או התחתונה (או בשתיהן). תותבת שלמה נתמכת על כל שטח החניכיים והחיך. בלסת העליונה תותבת מותאמת היטב יוצרת ואקום המאפשר הצמדה ללא נפילה. בלסת התחתונה, עקב צורתה, היציבות נשענת יותר על כוח הכבידה, שרירי הלחי והלשון. תותבות שלמות מספקות למטופל חיוך מלא ותפקוד לעיסה ודיבור תקינים.
• שיניים תותבות על גבי שתלים: זהו פתרון משולב שבו מחדירים מספר שתלים דנטליים לעצם הלסת (כעין ברגים המחליפים את שורשי השן), ועליהם מעגנים את התותבת הנשלפת לצורך יציבות מקסימלית. תותבת על שתלים (נקראת גם תותבת נתמכת שתלים) מעניקה אחיזה חזקה יותר במיוחד בלסת התחתונה, מונעת את תזוזת התותבת ומשפרת את יכולת הלעיסה. בדרך כלל נדרשים לפחות 2 שתלים בלסת תחתונה ו-4 בלסת עליונה שעליהם מתחברת התותבת באמצעות מחברים. התותבת נשלפת בקלות לצורך ניקוי, אך בעת שהיא במקום, היא "ננעלת" על השתלים באופן יציב (לעיתים ישמע קליק בעת החיבור ביניהם).
• תותבות מעבר / זמנית: תותבות זמניות שלמות או חלקיות המשמשות פתרון ביניים עד להתקנת שיקום קבוע כמו גשרי כתרים או תותבת קבועה. למשל, לאחר עקירות מרובות ובזמן ההמתנה לקליטת שתלים בלסת בתקופת הריפוי, תותבת מעבר מאפשרת למטופל תפקוד אסתטי ופונקציונלי זמני.

מה היתרונות של שיניים תותבות?

לשיניים תותבות מספר יתרונות בולטים בהשוואה לחלופות אחרות לשיקום הפה:

• הליך מהיר ופשוט: תהליך המדידה, ההכנה וההרכבה של התותבות מהיר יחסית. בתוך זמן קצר ניתן לקבל סט שיניים אסתטי ומתפקד, בעוד ששיקום קבוע על שתלים עשוי לארוך חודשים.
• ללא צורך בניתוחים והחלמה: התאמת תותבות אינה כרוכה בהליך כירורגי פולשני, בהרדמה או בתקופת החלמה ממושכת. עבור המטופל מדובר בטיפול קל וללא כאבים כלל, במיוחד בהשוואה להשתלות שיניים הכרוכות לעיתים באי-נוחות וכאב.
• אסתטיקה ושיפור המראה: תותבות מודרניות מיוצרות בהתאמה אישית למבנה הפנים, צורת הלסת, וגוון החיוך של המטופל. ניתן להגיע להתאמה מושלמת שמשפרת משמעותית את מראה הפנים ומעניקה מראה צעיר יותר. למעשה, תותבות טובות מחזירות תמיכה ללחיים ולשפתיים שנפלו עקב חוסר בשיניים, ומחזירות לפנים מראה טבעי ובריא.
• עלות נמוכה יותר: מחיר שיניים תותבות, אפילו האיכותיות ביותר, נמוך באופן ניכר מעלות שיקום קבוע על שתלים. הפער משמעותי במיוחד כאשר יש צורך בשיקום שתי הלסתות: תותבות עולות כמה אלפי שקלים, בעוד גשרי שתלים לכל הפה עשויים לעלות עשרות אלפי שקלים. עבור רבים זה שיקול מכריע.
• תחזוקה ותיקון קלים: במקרה של שבר או בעיה בשיניים תותבות, התיקון לרוב מהיר וזול בהשוואה לתיקון שתל דנטלי בעייתי. בנוסף, אם במרוצת השנים יש צורך בהתאמות (למשל ריפוד מחדש של התותבת עקב שינוי במבנה החניכיים), מדובר בהליך פשוט יחסית.

מה החסרונות של שיניים תותבות?

לצד היתרונות, חשוב להכיר גם את החסרונות והאתגרים בשימוש בשיניים תותבות:

• היבט פסיכולוגי: לחלק מהאנשים קשה להתרגל לרעיון של חפץ זר נשלף בפה. יש מטופלים החווים תחושת מבוכה או אסוציאציה ל"זִקנה" כאשר מדובר בתותבות. הצורך להוציא את התותבות מהפה לניקוי ולהוציאן לפני השינה עלול להרתיע בהתחלה. עם זאת, ברוב המקרים תחושה זו חולפת עם הזמן ככל שהמטופל מתרגל לתותבת.
• תקופת הסתגלות תפקודית: בניגוד לשיניים קבועות, תותבות דורשות תקופת הסתגלות. בימים הראשונים ייתכן קושי באכילה, בדיבור ברור או בחיוך ללא חשש שהתותבת תזוז. החדשות הטובות הן שעם התאמה איכותית ותרגול, רוב המטופלים מסתגלים בתוך זמן קצר.
• פגיעה בתחושת הטעם ויובש בפה: אצל חלק מהמשתמשים בתותבות שלמות, במיוחד בלסת העליונה, כיסוי החך בתותבת עלול לצמצם את תחושת הטעם. בנוסף תיתכן תחושת יובש פה מוגברת אצל חלק מהאנשים עם תותבות. הקפדה על שתיית מים ותחזוקה נאותה יכולה לעזור בהפחתת תופעות אלה.
• השפעה על העצם והחניכיים: שימוש בתותבות לאורך שנים, במיוחד אם התותבות לא איכותיות או לא מותאמות היטב, עלול להוביל לספיגה מואצת של עצם הלסת ולשינויים בחניכיים. לכן חשוב לעקוב אצל רופא שיניים ולבצע התאמות תקופתיות כדי למנוע לחץ לא אחיד ופציעות בחניכיים. שתלים, לעומת זאת, שומרים על גובה העצם.

מה עדיף – שיניים תותבות או שתלים דנטליים?

שיניים תותבות ושתלים דנטליים הם שני הפתרונות העיקריים כיום לשיקום פה מחוסר שיניים. הבחירה ביניהם תלויה במספר גורמים, כולל בריאות המטופל, תקציב והעדפות אישיות. שתלים דנטליים הם ברגים העשויים טיטניום המוחדרים לעצם הלסת ומשמשים כתחליף לשורש שן שנעקרה. על גבי השתל מרכיבים כתר או גשר קבוע המשלים את כותרת השן החסרה. השתלות שיניים דורשות הליך כירורגי (בהרדמה מקומית) ותקופת החלמה, אך מעניקות פתרון קבוע ותחושה טבעית מאוד, כמעט כמו שיניים אמיתיות. היתרון הגדול של שתלים הוא שהם משמרים את בריאות עצם הלסת (מונעים המשך נסיגת עצם), יציבים לחלוטין ולא זזים או נופלים, ומאפשרים תפקוד ולעיסה כמו עם שן טבעית. מצד שני, השתלות שיניים עולות יותר מתותבות וכוללות טיפול מורכב יותר. בנוסף, לא בכל מצב רפואי אפשר לבצע השתלה מרובה של שתלים, במיוחד אם המטופל סובל מבעיה רפואית שמקשה על ריפוי או שעצם הלסת דקיקה מדי.

שיניים תותבות, כאמור, הן פתרון מהיר, פשוט וזול יותר למי שאיבד מספר רב של שיניים. אין צורך בניתוח או בהמתנה לריפוי. תוך מספר פגישות ניתן לקבל תותבת מלאה או חלקית בהתאם לצורך. התותבות זמינות גם כפתרון כולל למטופל שאיבד את כל שיניו (תותבת שלמה ללסת שלמה) וגם כפתרון חלקי למספר שיניים חסרות. חסרונן הוא יציבות מופחתת בהשוואה לשיניים קבועות והצורך לתחזק ולנקות אותן באופן יומיומי. לאורך זמן, תותבות שאינן נתמכות בשתלים אינן מונעות אובדן עצם נוסף בלסת. כמו כן, צעירים רבים נרתעים מתותבות בשל הקונוטציה לגיל מבוגר, אף שאין מניעה רפואית להשתמש בהן גם בגיל צעיר יותר.

שילוב בין השיטות: עבור מי שרוצה את היתרונות של שני העולמות, ניתן לבחור בתותבות על גבי שתלים. זו למעשה תותבת נשלפת המעוגנת על 2–4 שתלים קטנים לצורך ייצוב. פתרון ביניים זה מאפשר לתותבת להיות יציבה מאוד בפה (לא "תרקוד" או תיפול), לשפר את יכולת הלעיסה ואיכות החיים, ובמקביל להימנע מהוצאות ומפרוצדורות של פה מלא שתלים. החדרת מספר שתלים מצומצם תמנע גם את ניוון עצם הלסת במידה רבה ותהפוך את חוויית השימוש בתותבת לנעימה יותר למטופל. למעשה, רופאי שיניים רבים ממליצים למשתמשי תותבות לעבור לתותבת נתמכת שתלים (כשזה אפשרי) כדי ליהנות מיציבות ולעיסה משופרת, בלי לוותר על הנוחות שבפתרון נשלף. החלטה בין תותבות לבין שתלים תלויה, בסופו של דבר, במצבו האישי של המטופל.

איך מתבצע תהליך התאמת שיניים תותבות?

תהליך ההתאמה של שיניים תותבות כולל מספר שלבים ומספר פגישות אצל רופא השיניים. בראשית התהליך, הרופא יערוך בדיקה מקיפה של חלל הפה, כולל צילומי רנטגן או הדמיות, כדי להעריך את מצב החניכיים, הלסתות והשיניים שנותרו. בהתאם לממצאים ובהתאם לרצון המטופל, יוחלט על תוכנית הטיפול. במידה והוחלט שמתאים להתקין תותבת, הרופא ימשיך במדידות. לקיחת מידות היא שלב חשוב שבו נלקחות מידותת של הלסת העליונה והתחתונה, לרבות מדידת היחסים בין הלסתות (סגר) וקביעת קו החיוך וגובה הנשיכה. כמו כן, הרופא והמטופל בוחרים יחד את גוון השיניים התותבות וצורתן, כדי שהתוצאה תיראה טבעית ככל האפשר.

לאחר שלב איסוף המידות והנתונים, המידע מועבר למעבדת השיניים שבה טכנאי התותבות מייצר את השיניים התותבות בפועל. ברוב המקרים, תהליך הייצור אורך כמה שבועות (בין כשלושה שבועות לחודש וחצי, תלוי במקרה). במהלכו עשוי הטכנאי להכין מודל ניסיון של התותבת מחומר פלסטי או משעווה. המטופל יוזמן למדוד את הדגם הזמני הזה פעם או פעמיים, כדי לוודא שהגודל, הצורה והמנשך מתאימים במדויק לפני שיוצרים את התותבת הסופית. שלב המדידה הזו מאפשר לבצע שינויים והתאמות אחרונות בתותבת העתידית. רק לאחר שהטכנאי והרופא משוכנעים שההתאמה מושלמת, תתבצע יציקת התותבת בחומרים הקבועים.

כאשר התותבת מוכנה, המטופל מוזמן שוב למרפאה למסירת התותבת. הרופא יניח את השיניים התותבות החדשות בפיו של המטופל ויוודא שהן מתאימות היטב לפה. במעמד זה ניתנת למטופל הדרכה מלאה: כיצד להרכיב ולהוציא נכון את התותבת, איך לנקות ולתחזק אותה, למה לצפות בתקופת ההסתגלות, ואילו תופעות לוואי ראשוניות עשויות להופיע. במידה וישנן נקודות לחץ או חוסר נוחות מיידית, הרופא יאתר ויסיר מעט חומר מהתותבת (או יבצע התאמות אחרות) עד שהתחושה תהיה טובה. חשוב לזכור: גם לאחר המסירה, מומלץ להגיע לביקורות נוספת אצל הרופא כשבוע-שבועיים לאחר קבלת התותבת, כדי לבדוק את ההסתגלות ולבצע תיקונים קלים במידת הצורך.

האם התאמת שיניים תותבות כרוכה בכאב או אי-נוחות?

באופן כללי, תהליך התאמת השיניים התותבות אינו כואב כלל, וגם השימוש בתותבות עצמן לא אמור לגרום לכאב משמעותי. המדידות ובדיקות ההתאמה נעשות בעדינות וללא הרדמה, ואינן גורמות לכאב מעבר לאי-נוחות מינימלית (למשל, מהחומר של המדידה). לאחר קבלת התותבות והכנסתם לפה, ברוב המקרים אין כאב, אך תתכן תחושה מוזרה בפה בימים הראשונים, עד שהמטופל מסתגל. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שלעיתים תיתכן תקופת הסתגלות שבמהלכה חשים אי-נוחות קלה, עודף רוק, או נקודות לחץ קלות בחניכיים. תופעות אלו נורמליות לחלוטין בשבוע הראשון וניתנות לפתרון. אם קורה שחלק מבסיס התותבת משתפשף על רכס החניכיים וגורם לפצע או כאב נקודתי,יש לפנות לרופא השיניים לתיקון ההתאמה. מצב של פצע לחץ מהתותבת אינו נפוץ במיוחד, אך אם הוא מתרחש הרופא ישייף מעט את האזור הבעייתי בתותבת, או ירפד אותה מחדש, כדי להקל על הלחץ. בשום אופן אין לסבול כאב מתמשך. כאשר יש כאבים שנמשכים, חשוב להגיע לבדיקה ולטיפול התאמה אצל רופא השיניים ולא לנסות לסדר את התותבת לבד.

האם ישנה תקופת הסתגלות לשיניים תותבות?

כן. תקופת ההסתגלות לשיניים תותבות משתנה ממטופל למטופל, אך כמעט תמיד ישנו פרק זמן שבו צריך להתרגל לתותבות החדשות. יש אנשים ברי-מזל שמסתגלים מיד ואינם חווים אי-נוחות כלל, בייחוד כאשר התותבות איכותיות ומותאמות באופן מושלם לאנטומיה של הפה. התאמה מדויקת בזכות מדידות טובות וטכנאי מיומן יכולה להבטיח הסתגלות מהירה מאוד. עם זאת, עבור רוב המטופלים מדובר בעניין של כמה ימים עד שבועות עד שמתרגלים לגמרי לתותבת בפה. בתקופה זו ייתכן קושי קל בדיבור ותרגול בקריאת טקסטים בקול יכול לעזור לשפר את הדיקציה. גם האכילה דורשת הסתגלות ומומלץ להתחיל עם מזונות רכים וחתוכים לחתיכות קטנות, וללעוס לאט בשני צידי הפה בו-זמנית כדי למנוע תזוזת התותבת. תוך זמן קצר ניתן לעבור למזונות רגילים יותר כאשר הביטחון עולה.

במהלך השבועות הראשונים חשוב להיות סבלניים. תחושת גוף זר בפה היא רגילה לגמרי בהתחלה. הלשון והשרירים בפה לומדים "להחזיק" את התותבת במקומה באופן טבעי, והמטופל לומד כיצד לנשוך, ללעוס ולדבר איתה ללא חשש. אם בכל זאת אחרי מספר שבועות עדיין קיימת אי-נוחות משמעותית או פצעי לחץ, יש לפנות לרופא לשינויים והתאמות. לפעמים אפילו שינוי קל בעובי התותבת או יישור של איזור מסוים בה יכול לחולל הבדל גדול בנוחות. זכרו, ברוב הגדול של המקרים, אחרי תקופת ההסתגלות הראשונית, המטופלים מרגישים בנוח לחלוטין עם התותבות, עד כדי כך שהם שוכחים שהן שם. רק נדרשת מעט סבלנות והתמדה בתחילת הדרך כדי להגיע לכך.

איך לשמור על השיניים התותבות?

לשיניים תותבות מלאות ללסת עליונה ותחתונה יש להקפיד על ניקוי יומיומי שלהן, לצד שמירה על היגיינת הפה הכללית. תחזוקה נכונה וניקיון יומיומי של שיניים תותבות יאריכו את חייהן וישמרו על בריאות הפה של המטופל. להלן כמה הנחיות וטיפים חשובים לניקוי ותפעול שוטף של תותבות:

• ניקוי לאחר כל ארוחה: מומלץ להוציא את התותבת מהפה לאחר אכילה, לשטוף אותה היטב תחת מים זורמים פושרים ולהסיר שאריות מזון. אין לשטוף במים רותחים כדי לא לעוות את חומר התותבת. אם יש שיניים טבעיות שנותרו בפה, צחצחו גם אותן לאחר האוכל.
• צחצוח יומיומי יסודי: לפחות פעם ביום (רצוי לפני השינה) יש לצחצח את התותבות היטב בעזרת מברשת רכה המיועדת לכך. אפשר להשתמש בסבון עדין או בחומר ניקוי ייעודי לתותבות. אין צורך להשתמש במשחת שיניים רגילה, שעלולה להיות מחוספסת מדי לתותבת. יש לצחצח את כל חלקי התותבת (השיניים וכן את בסיס האקריל הוורוד) להסרת רובד חיידקים.
• השריה לילית במים: בכל לילה לפני השינה יש להוציא את השיניים התותבות מהפה ולהשרות אותן בכוס עם מים פושרים ותמיסת ניקוי ייעודית לתותבות. ההשריה שומרת על לחות התותבת ומונעת התייבשות ושינוי צורה. חובה להימנע מהשריית התותבות במים חמים מדי שעלולים לעוותן. בבוקר, לפני הרכבת התותבות מחדש, חשוב לשטוף אותן מהתמיסה במים זורמים.
• לא לישון עם התותבות בפה: בזמן שינה מומלץ לתת לחניכיים לנוח ללא התותבת. שינה עם תותבות עלולה לגרום ללחץ ממושך על הרקמות, מה שעלול להוביל לדלקות, פצעים ונסיגת חניכיים. לכן, יש להוציא את התותבות לפני השינה ולשמור אותן בכלי עם מים (כאמור לעיל) למשך הלילה.
• טיפול ועדינות בעת הניקוי: יש לטפל בתותבות בזהירות. בעת הניקוי בכיור, רצוי לרפד את הכיור במגבת או למלא אותו בקצת מים, למקרה שהתותבת תיפול, כדי שלא תשבר. יש להימנע מכיפוף או עיקום חלקי המתכת העדינים של תותבת חלקית. כמו כן, אין להשתמש בחומרי ניקוי ביתיים חזקים (כמו אקונומיקה) שעלולים לפגוע בתותבת. רק חומרי ניקוי המיועדים לתותבות מתאימים למטרה זו.
• שמירה על היגיינת הפה: גם כשאין שיניים טבעיות, חשוב מאוד לשמור על ניקיון החניכיים, הלשון ורקמות הפה. יש להבריש בעדינות את החניכיים ואת הלשון מדי יום (אפשר עם מברשת שיניים רכה נפרדת) ולהשתמש במי פה או במי מלח לשטיפת חלל הפה מדי פעם. היגיינה טובה של הפה מסייעת למנוע דלקות מתחת לתותבת וריח רע.

בנוסף לטיפוח היומיומי, המלצה חשובה היא להגיע לביקורת תקופתית אצל רופא השיניים לפחות פעם בחצי שנה. בבדיקה השגרתית הרופא יוודא שהכל תקין גם ברקמות הפה והחניכיים, וגם בתותבות עצמן (שהן שלמות ומתאימות). עם הזמן הלסת והחניכיים עלולים להשתנות, ולכן ייתכן שיהיה צורך בהתאמת התותבת (למשל ריפוד פנימי מחדש כדי לשפר את היציבות אם חלה ספיגת עצם). רופא השיניים גם יוכל לבצע ניקוי מקצועי לתותבת אם הצטברו עליה אבנית או כתמים קשים.

חשוב לציין ששיניים תותבות איכותיות שמטופלות כראוי יכולות לשמש את בעליהן שנים רבות ללא צורך בתיקונים מרובים. יש להימנע מהרגלים מסוכנים שעלולים לפגוע בתותבת. למשל, לא להשתמש בשיניים התותבות לפתיחת אריזות, שבירת אגוזים או פיצוח גרעינים. למרות שהן חזקות, הן לא מיועדות לכך. עדיף גם להימנע מלעיסת מסטיקים דביקים במיוחד, שעלולים להידבק לתותבת. אם התותבת נשמטת מהפה, יש לטפל בנושא מול הרופא. ובאופן כללי, לא לחפש סיכונים: אף שהתותבות בנויות מחומרים עמידים, יש להשתדל לא להפיל אותן ולהקפיד על התחזוקה המונעת, במקום להתמודד עם נזק שניתן למנוע מראש.

מה עושים אם השיניים התותבות נפגעות או נשברות?

תותבות מודרניות מיוצרות מחומרים חזקים וטכנולוגיה מתקדמת, ולכן אינן נשברות או נשחקות בקלות. אפילו אם התותבת נופלת בטעות על הרצפה, לרוב לא ייגרם לה נזק. עם זאת, תאונה חזקה או שימוש לא נכון (למשל, ניסיון לנגוס בחפץ קשה מאוד או לפתוח פקק עם התותבות) עלולים לגרום לסדק או שבר. במצב כזה, אין לנסות לתקן לבד את התותבת באמצעות דבק ביתי או שיוף. תיקון עצמאי עלול לגרום נזק חמור עוד יותר. יש לאסוף בזהירות את כל חלקי התותבת שנשברו, להניח אותם בכלי עם מים (כדי למנוע עיוות שלהם כשהם יבשים), ולפנות בהקדם האפשרי לרופא השיניים. ברוב המקרים ניתן לתקן שבר בתותבת בקלות יחסית ובמהירות במעבדת השיניים.

ומה לגבי בעיות אחרות? אם מורגש לפתע רפיון בתותבת (שהיא כבר לא יושבת יציב כמו פעם), ייתכן שחלו שינויים במבנה הלסת או במשקל הגוף של המטופל המשפיעים על ההתאמה. במקרה כזה, אפשר שהרופא ימליץ על ריפוד של התותבת, כלומר, הוספת חומר בצידה הפנימי להתאמתה מחדש למבנה החניכיים הנוכחי. פעולה זו מהירה וזולה יחסית לעומת החלפת כל התותבת. אם מופיעים פצעי לחץ או גירויים בגלל נקודה חדשה שבה התותבת לוחצת, יש לגשת לרופא להתאמה: ייתכן שהפתרון יהיה לשחרר מעט חומר באזור הפצע. ריח רע או טעם לא טוב מהתותבת עלולים להיגרם מהיגיינה לקויה. מומלץ לנקות ביסודיות ואפילו להשרות את התותבת בתמיסת ניקוי ללילה שלם. אם הריח ממשיך, ייתכן שישנו זיהום פטרייתי או חיידקי בחניכיים שמתחת ולכו לרופא להבדק.