שיניים מתנדנדות
שן מתנדנדת אצל ילדים היא בדרך כלל סיבה להתרגשות. זהו סימן לשן חלב שעומדת ליפול ולפנות מקום לשן קבועה. אך בגיל מבוגר, שן מתנדנדת כבר אינה “סיבה למסיבה” אלא אות אזהרה לבעיה אפשרית בפה שיש לטפל בה במהירות. בגילאי הבגרות, השיניים הקבועות אמורות לשרת אותנו כל חיינו, ואם שן מתחילה לזוז ממקומה זה אינו חלק טבעי מההתבגרות אלא סימן למצב רפואי הדורש התייחסות. במילים אחרות, שיניים מתנדנדות אצל מבוגרים אינן סימפטום זקנה בלתי נמנע אלא בדרך כלל זו תוצאה של בעיה בריאותית בפה, לרוב דלקת חניכיים או הזנחה מתמשכת של היגיינת הפה. לעיתים קרובות יתלוו לתופעה גם תסמינים כמו כאב או רגישות, אודם ונפיחות בחניכיים, דימום בצחצוח, נסיגת חניכיים או ריח רע מהפה. בכל מקרה של שן רופפת, חשוב לא להתעלם: יש לגשת לרופא שיניים בהקדם כדי לברר את הסיבה ולמנוע החמרה או אובדן שן.
מהם הגורמים לשיניים מתנדנדות?
קיימות סיבות שונות שיכולות להביא להתרופפות שיניים אצל מבוגרים. להלן הגורמים העיקריים לתופעה של שיניים מתנדנדות:
- מחלת חניכיים (פריודונטיטיס): זהו הגורם הנפוץ ביותר לשיניים מתנדנדות. דלקת חניכיים שלא טופלה עלולה להתקדם למחלת חניכיים חריפה הפוגעת ברקמות התומכות בשן ובעצם הלסת. בשלבים מתקדמים החניכיים נסוגות, עצם הלסת נספגת ואחיזת השן נחלשת עד שהתנועה שלה מתגברת.
- היגיינת פה לקויה: הימנעות מצחצוח שיניים נכון, משימוש בחוט דנטלי ומניקוי תקופתי אצל שיננית עלולה להוביל להצטברות רובד חיידקים ואבנית על פני השיניים. הצטברות זו גורמת לדלקות חניכיים ולמעשה מהווה את שורש הבעיה ברבים ממקרי השיניים הרופפות, דרך גרימת מחלת חניכיים (וכן עששת וזיהומים).
- פציעות וחבלות טראומטיות: מכה חזקה בלסת, למשל בתאונת דרכים, נפילה או פציעת ספורט, עלולה לנער שן ממקומה ולגרום לרצועות התומכות בה להיקרע חלקית. גם נגיסה בחפץ קשה מאוד עלולה לעתים לגרום באופן פתאומי להרחקת השן מעט מעצם הלסת. במקרים של חבלה, אם לא נגרם נזק כבד, השן עשויה להתייצב בחזרה מעצמה תוך כשבועיים, אך חובה להיבדק מיד אצל רופא כדי לוודא שאין שבר, סדק או פגיעה בלתי נראית אחרת.
- חריקת שיניים (ברוקסיזם): הרגל של הידוק וחריקה חזקה של השיניים, בעיקר במהלך השינה או בעת לחץ, מפעיל לחץ יתר על מנגנון התמיכה של השיניים. לאורך זמן, ברוקסיזם עלול לפגוע בחניכיים, בעצם התומכת וברצועות שמייצבות את השן, עד להתרופפות השיניים. לעיתים שחיקת שיניים מתמשכת כתוצאה מחריקה גורמת באופן ישיר לשיניים מתנדנדות אצל הסובל מההרגל.
- זיהומים ואבצסים דנטליים: דלקת חריפה בשורש השן (למשל מורסה סביב חוד השורש) עלולה לפגוע בעצם התומכת באותה שן ולגרום לשן להתרופף. אמנם זה פחות נפוץ ממחלת חניכיים כגורם לתזוזת שן, אך במקרים של עששת עמוקה או טיפול שורש שנכשל, זיהום מתקדם עלול להשפיע על יציבות השן.
- שינויים הורמונליים: שינויים קיצוניים ברמות ההורמונים בגוף יכולים להשפיע גם על מצב החניכיים. למשל, אצל נשים בהריון או בגיל המעבר עלולה להופיע התרופפות מסוימת בשיניים עקב ריכוך הרצועות והעצם התומכת (בהשפעת פרוגסטרון ואסטרוגן ברמה גבוהה). תופעה זו לרוב זמנית, אך חשוב לעקוב ולטפל בכל דלקת חניכיים נלווית.
- מחלות סיסטמיות: מצבי בריאות כלליים עלולים להשפיע על חוסן עצם הלסת והחניכיים. למשל, מחלת סוכרת שאינה מאוזנת פוגעת ביכולה של רקמת החניכיים להחלים ומחריפה דלקות. אוסטיאופורוזיס (בריחת סידן בעצמות) עלולה להחליש את העצם התומכת; ומחלות אוטואימוניות עלולות לפגוע בחניכיים. כל אלה יכולים להוות גורמי סיכון לשיניים מתנדנדות.
- תזונה לקויה וחוסרים תזונתיים: מחסור מתמשך בוויטמינים ומינרלים חיוניים עלול להשפיע לרעה על בריאות החניכיים והעצם. במיוחד ידוע שחסר ויטמין C (הדרוש לבריאות הקולגן ברצועות החניכיים) יכול לגרום לדימומי חניכיים ולהתרופפות שיניים (מחלת הצפדינה ההיסטורית היא דוגמה קיצונית), וגם חוסר בסידן משפיע על חוזק עצמות הלסת.
- תהליכי הזדקנות טבעיים: עם הגיל מתרחשים בגוף תהליכי ניוון איטיים, וגם באזור הפה ייתכן אובדן מסוים של צפיפות עצם הלסת או ירידה באלסטיות הרצועות התומכות. כשלעצמם תהליכים אלה לרוב אינם גורמים לשיניים לנדוד, אם נשמרת היגיינה טובה ואין מחלות חניכיים. אולם בגיל מבוגר החניכיים עלולות להיות מעט פגיעות יותר, ולכן בעיות כמו דלקות או טראומה עלולות להשפיע משמעותית ומהר יותר.
- נטייה גנטית: הגנטיקה גם היא עשויה למלא תפקיד. יש אנשים שסובלים מעששת ומחלות חניכיים בתדירות גבוהה יותר עקב מטען גנטי פחות מוצלח. חולשה מבנית של מנגנון התמיכה יכולה לעבור בתורשה, ואם הורים סבלו משיניים שנשרו או התרופפו, קיים סיכון גבוה יותר שגם ילדיהם ייטו לכך. כמובן, מודעות וגילוי מוקדם יכולים לקזז במידה רבה נטייה זו.
כפי שניתן לראות, מחלת חניכיים היא הגורם השכיח ביותר לשיניים מתנדנדות, ואחריה טראומה וחריקת שיניים. אולם גורמים נוספים, הן מקומיים בפה והן כלל מערכתיים, עלולים לתרום להיחלשות אחיזת השיניים בלסת. לעיתים קרובות כמה גורמים פועלים יחד (למשל היגיינה גרועה + נטייה גנטית + גיל), ולכן חשוב שרופא שיניים יבדוק את המצב ויאבחן את שורש הבעיה כדי לקבוע טיפול מתאים.
איך מחלת חניכיים גורמת לשיניים מתנדנדות?
דלקת חניכיים מתקדמת (פריודונטיטיס) היא הסיבה המרכזית לרוב מקרי השיניים הרופפות במבוגרים. התהליך שבו מחלת חניכיים גורמת להתנדנדות שיניים הוא הדרגתי והרסני, וחשוב להבינו כדי לדעת למה לצפות וכיצד למנוע זאת:
- הצטברות רובד חיידקים (פלאק): הכל מתחיל מהיגיינת פה לקויה. שאריות מזון וחיידקים מצטברים על השיניים ובקו החניכיים ויוצרים פלאק. אם לא מסירים פלאק באופן יומיומי, הוא מתקשה והופך לאבנית.
- דלקת חניכיים (גינג’יביטיס): האבנית והחיידקים גורמים לגירוי הרקמה. החניכיים נעשות אדומות, נפוחות ונוטות לדמם בקלות. בשלב מוקדם זה הנזק עדיין הפיך.ניקוי ושיפור ההיגיינה יכולים לרפא את הדלקת.
- התפתחות למחלת חניכיים (פריודונטיטיס): בהיעדר טיפול, הדלקת מחמירה ומעמיקה. חיידקים חודרים מתחת לקו החניכיים ויוצרים כיסים פריודונטליים סביב השן, בהם מצטברים עוד חיידקים. מערכת החיסון של הגוף מנסה להילחם בהם, אבל בו זמנית תהליך הדלקת הורס גם את רקמות הגוף עצמו.
- הרס רקמות התמך של השן: בשלב מתקדם יותר, הרקמות שמחזיקות את השן מתחילות לההרס. רצועות החיבור שסביב שורש השן נפגעות ומתפרקות, ועצם הלסת מתחילה להיספג ולהיעלם. גם החניכיים נסוגות לאחור עקב הדלקת, כך שפחות רקמה עוטפת את צוואר השן.
- התנדנדות השן: כאשר מספיק מהרקמות התומכות אובדות, השן מאבדת יציבות. יש פחות עצם שאוחזת את השורש, והרצועות שכבר ניזוקו אינן יכולות לקבע את השן בחוזקה. השן מקבלת “חופש תנועה”, בתחילה קל מאוד (אפשר להרגיש שהיא קצת זזה בנשיכה חזקה), ובהדרגה יותר ויותר, עד שהיא ממש מתנדנדת.
- אובדן השן: ללא טיפול, התהליך ימשיך להתקדם. נסיגת החניכיים תהפוך למשמעותית, אובדן העצם יהיה ניכר, השיניים יתרופפו יותר ויותר ולבסוף אחת או יותר ינשרו לחלוטין. זהו השלב שכולנו רוצים להימנע ממנו.
חשוב לציין: טיפול מוקדם יכול לעצור את התהליך ולעזור לייצב את המצב לפני אובדן השיניים. עם זאת, הנזק שנגרם לעצם ולרצועות התומכות לא תמיד הפיך מבלי נסיון התערבות כירורגית (כמו השתלת עצם או חניכיים לשיקום התמיכה). לכן, הרבה יותר קל למנוע מחלת חניכיים חמורה מאשר לתקן את נזקיה. שמירה יומיומית על ניקיון הפה ובדיקות סדירות אצל שיננית ורופא שיניים הן המפתח לכך.
האם אפשר להציל שיניים מתנדנדות?
החדשות הטובות הן שברוב המקרים ניתן להציל שן מתנדנדת ולמנוע את אובדנה, במיוחד אם פונים לטיפול מקצועי בשלב מוקדם. חשוב להבין שהתופעה לא תיעלם מעצמה: בלי טיפול היא לרוב תחמיר. לכן, גיליתם שיש לכם שן שמתנדנדת? אל תמתינו בתקווה שהמצב יסתדר, אלא פנו מיד לרופא שיניים לבדיקה דחופה. טיפול מהיר, עוד בשלב התחלתי של הבעיה (או מיד אחרי חבלה שגרמה להתנדנדות), משפר משמעותית את סיכויי הצלת השן.
כאשר שן החלה להתנדנד עקב מחלת חניכיים או פציעה, לרופא השיניים יש מגוון דרכים לחזק אותה בחזרה. בהרבה מקרים, לאחר טיפול מוצלח, הרקמות יתאוששו והשן תשוב להיות יציבה ככל הניתן. למשל, במקרה של פציעה ללא נזק מבני חמור, השן עשויה להתהדק חזרה למקומה תוך זמן קצר לאחר ההחלמה. גם במחלת חניכיים, אם מטפלים בזיהום ומנקים את הכיסים בשלבים מוקדמים, לעיתים החניכיים יכולות לחזור ולהיצמד היטב לשורש והשן תתייצב.
עם זאת, ישנם מצבים שבהם הנזק לרקמות התומכות בשן כבר חמור מדי, ואז לא תמיד ניתן להציל את השן הרופפת. במיוחד במחלת חניכיים מתקדמת שנמשכה שנים בלי טיפול, ייתכן שהעצם סביב השן נספגה בכמות כזאת שלא נותרת ברירה אלא לעקור את השן המתנדנדת. במקרים אלו, לאחר העקירה ניתן ברוב המקרים לשקם את המקום באמצעות השתלת שן (שתל דנטלי וכתר) כפתרון קבוע חלופי. כמובן, החלטה כזו תתקבל רק לאחר שרופא מומחה יבחן את מצב השן ויוודא שלא קיימת אפשרות סבירה לייצב אותה.
בשורה התחתונה, אם תפעלו בזמן ותטפלו בסיבה שהובילה להתנדנדות קרוב לוודאי שתוכלו להציל את השן הטבעית שלכם. ככל שתתמהמהו והמצב יחמיר יעלה הסיכון שהשן תאבד ותצטרכו לעבור לעקירה ושתל.
מה לעשות כשיש שן מתנדנדת?
אם אתם מרגישים ששן קבועה שלכם התרופפה ומתחילה להתנדנד, מומלץ לפעול כך:
- פנו מיד לבדיקה אצל רופא השיניים: כאמור, זמן הוא גורם מפתח בהצלת שן רפויה. אל תחכו שהמצב “יעבור לבד”, אלא קבעו בדיקה דחופה בהקדם. רופא השיניים יבדוק מה הגורם לנדנוד (מחלת חניכיים? שן סדוקה? טראומה?) וימליץ על טיפול מתאים.
- הימנעו מלנדנד או לגעת בשן: טבעי לרצות לדחוף עם הלשון את השן המתנדנדת או לבדוק עם האצבע עד כמה היא זזה, אך פעולות כאלה רק מחלישות יותר את אחיזת השן! השתדלו שלא להפעיל עליה שום כוח מיותר. גם כשאוכלים, עדיף ללעוס בצד השני כדי להפחית עומס מהשן הרופפת.
- אל תנסו לעקור את השן בעצמכם: בשום אופן לא “לעזור” לשן להתנתק, כמו שעושים לילדים עם שן חלב מתנדנדת. שיניים קבועות מחוברות חזק מאוד לעצם ולרקמות, וניסיון לשלוף שן בוגרת בכוח עלול לגרום לשבירת השן, לדימום רציני ולסיבוכים אחרים. מעבר לכך, ייתכן שבעזרת טיפול נכון ניתן לייצב ולרפא את השן ולהציל אותה חבל לוותר עליה מראש.
- שמרו על היגיינת הפה, אך בעדינות: גם במצב של שן מתנדנדת חשוב להמשיך לצחצח שיניים פעמיים ביום ולהשתמש בחוט דנטלי, כדי להסיר רובד חיידקים ולהפחית דלקת. עם זאת, צחצחו בעדינות באזור השן הרופפת כדי לא להפעיל לחץ ישיר עליה. שטיפות במי-פה אנטיספטיים עשויות לעזור להוריד עומס חיידקי בחניכיים.
- עקבו אחר השן לאחר הטיפול: אם קיבלתם טיפול מסוים (לדוגמה קיבוע או ניקוי חניכיים), שימו לב לשיפור או החמרה. במקרה של חבלה, צפו שהשן אמורה להתייצב תוך זמן מה (כשבוע-שבועיים), אם לא, חיזרו לרופא לביקורת. בכל סימן של החמרת דלקת, נפיחות, כאבים חזקים או מוגלה גשו מיד לטיפול.
הקפדה על צעדים אלו תגדיל את הסיכוי לשמור את השן. זכרו: המטרה היא לתת לשן הרופפת את התנאים הטובים ביותר “להתאושש” ולהיות מקובעת שוב, במקום להעמיס עליה ולגרום לאובדנה. כמובן, אין בכך תחליף לטיפול מקצועי אלא פתרון זמני עד הטיפול.
איך מטפלים בשיניים מתנדנדות?
אופן הטיפול בשן מתנדנדת תלוי בגורם לבעיה ובחומרת הנזק. לאחר אבחון הסיבה, רופא השיניים יבחר בשיטת הטיפול המתאימה כדי לייצב את השן מחדש. לרוב נדרש שילוב של מספר שיטות להשגת התוצאה הטובה ביותר. להלן הדרכים הנפוצות לחיזוק ולטיפול בשיניים רופפות:
- ניקוי עמוק (הקצעת שורשים): זהו טיפול עיקרי במקרים של דלקת/מחלת חניכיים. הרופא מנקה באופן יסודי את השן מתחת לקו החניכיים, ומגרד ומשייף את שורש השן כדי להסיר רובד פלאק ואבנית שהצטברו שם. הפעולה הזו מאפשרת להסיר את הגורם המזהם ולתת לחניכיים הזדמנות להיצמד שוב אל השורש. לעיתים מלווה הטיפול גם במתן אנטיביוטיקה ושטיפות פה אנטיספטיות כדי לחסל את הזיהום. במקרים רבים, הקצעת שורשים וטיפול בזיהום מספיקים כדי להדק את השן המתנדנדת בחזרה עם החלמת החניכיים.
- ניתוח חניכיים (טיפול כירורגי): אם יש לך מחלת החניכיים חמורה או שיש פגיעה מבנית ברקמות, ייתכן שיידרש ניתוח חניכיים. בפעולה זו מומחה חניכיים חושף את אזור השורשים והעצם, מסיר רקמות חניכיים נגועות ורקמות מודלקות, ומנקה לעומק את הכיסים הפריודונטליים. לעיתים משלבים בכך גם השתלת עצם או חניכיים. טיפולים כירורגיים אלו מורכבים יותר, ומבוצעים כאשר הנזק לרקמות התומכות משמעותי.
- קיבוע השן הרופפת: אחת השיטות המידיות להתמודד עם שן מתנדנדת היא לחברה באופן זמני לשיניים השכנות לה כדי למנוע תנועה. הקיבוע מתבצע באמצעות התקנת סד דק, רצועה עשויה חומר מרוכב (לעיתים מתכת או פיברגלס), המודבקת בצידן האחורי של מספר שיניים צמודות, כולל השן הרופפת. כך השן מקבלת “תמיכה” מחברותיה ונשארת יציבה בזמן שהחניכיים מתרפאים. במקרה של ניידות קלה, לעיתים רופא יכול גם להניח חומר איחוי (מעין סתימה זמנית) שמחבר את השן הרופפת לשיניים הסמוכות בלי התקן נפרד.
- התקן סד תמיכה או מגן נשיכה: כשחריקת שיניים או עומס מנשך הם הגורם לריפיון, ניתן להכין סד לילה מותאם אישית. זהו בעצם מגן שיניים פלסטי שניתן להרכיב על השיניים בזמן שינה, כדי לבלום את החיכוך והלחץ בין הלסתות. מגן זה מרפד את השיניים, מפחית את השחיקה ומאפשר לרקמות שספגו לחץ להתאושש.
כאמור, רופא השיניים יתאים את שילוב הטיפולים הנכון למצבכם. לעיתים יהיה צורך במספר מפגשים ופרק זמן של החלמה ומעקב עד להערכת הצלחת הטיפול. חשוב להיות סבלניים ולהיצמד להנחיות, שכן שיקום שן מתנדנדת הוא תהליך, אך בהחלט תהליך שבהחלט שווה את המאמץ אם הוא מונע אובדן שן טבעית.
איך ניתן למנוע שיניים מתנדנדות?
הפתרון הטוב ביותר לבעיית שיניים רופפות הוא למנוע אותה מראש. ברוב המקרים, ניתן למנוע התרופפות שיניים באמצעות שמירה על בריאות הפה והחניכיים לאורך זמן. כמה כללים חשובים למניעה:
- היגיינת פה יומיומית קפדנית: צחצוח שיניים פעמיים ביום למשך שתי דקות לפחות בכל פעם, עם צחצוח עדין אך יסודי גם לאורך קו החניכיים. שימוש יומיומי בחוט דנטלי או בסילונית יעזור להסיר שאריות מבין השיניים ולמנוע הצטברות פלאק ואבנית.
- בדיקות וניקוי תקופתיים: אפילו עם צחצוח טוב, מצטברת עם הזמן אבנית במקומות שקשה להגיע אליהם. לכן חשוב לבקר אצל שיננית לניקוי מקצועי ורופא שיניים לבדיקה שגרתית אחת לחצי שנה.
- המנעו מהרגלים מזיקים: צמצמו ככל האפשר עישון, אשר פוגע בזרימת הדם לחניכיים ותורם למחלות חניכיים. אם אתם שוחקים שיניים בלילה שקלו שימוש בסד לילה. היזהרו מלעיסה של חפצים קשים (כמו עט) ופתיחת בקבוקים או אריזות עם השיניים. השיניים נועדו ללעוס אוכל בלבד והשימוש בהן לכל דבר אחר מסכן אותן.
- שמירה על אורח חיים בריא: הקפידו על תזונה מאוזנת עשירה בסידן, ויטמין C וחלבונים, התורמים לבריאות החניכיים והעצם. פעילות גופנית מתונה טובה גם לבריאות העצם. שלטו במחלות כרוניות (כמו סוכרת) לפי הנחיות הרופא, כדי שלא ישפיעו לרעה על בריאות הפה.
- מודעות וגילוי מוקדם: היו ערניים לסימנים מקדימים בבריאות הפה כגון: חניכיים שמדממות בצחצוח, אדמומיות או נפיחות, ריח רע מתמשך, תחושת שן “גבוהה” או זזה מעט בנשיכה. אלו נורות אזהרה! אל תתעלמו מהן אלא גשו להיבדק. גילוי מוקדם של בעיות חניכיים מאפשר טיפול פשוט ומהיר בהרבה מאשר טיפול בשן שכבר מתנדנדת. זיכרו: מניעה תמיד עדיפה על טיפול מאוחר.
לסיכום
שיניים מתנדנדות הן תופעה מדאיגה אצל מבוגרים, אך בהחלט לא גזרת גורל. בעזרת שמירה על היגיינת הפה וטיפול מקצועי בזמן, ניתן ברוב המקרים למנוע את הבעיה. אם הבעיה כבר הופיעה, ישנם פתרונות רבים להצלת השן ולמנוע את אובדנה. אם אתם חווים שן מתנדנדת, הפעילו שיקול דעת ופנו לרופא בהקדם. טיפול נכון יכול להשיב לשיניים שלכם את היציבות ולכם את השקט הנפשי והחיוך הבריא. פה בריא = שיניים יציבות!