סתימות בשיניים

שמירה על בריאות השיניים היא חלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית שלנו. אחת מהבעיות הנפוצות ביותר בתחום רפואת השיניים היא עששת, אשר גורמת לנזק לרקמת השן. כאשר נוצר חור בשן כתוצאה מעששת, הפתרון הנפוץ והיעיל ביותר הוא ביצוע סתימה. אנו נסקור את כל מה שצריך לדעת על סתימות שיניים: מהן, אילו סוגים קיימים, כיצד מתבצע הטיפול, ומהם היתרונות והחסרונות של כל סוג סתימה.

מהי סתימה בשן?

סתימה בשן היא הליך דנטלי שמטרתו לשחזר את מבנה השן שנפגע כתוצאה מעששת, שבר או בלאי. במהלך הטיפול, רופא השיניים מסיר את הרקמה הפגועה וממלא את החלל שנוצר בחומר סתימה מתאים, במטרה להחזיר לשן את תפקודה התקין ולמנוע התפשטות נוספת של הנזק.

סוגי סתימות שיניים

קיימים מספר סוגים של חומרים המשמשים לסתימות שיניים, כאשר הבחירה בסוג החומר תלויה בגורמים שונים כגון מיקום השן, העדפות אסתטיות, תקציב המטופל ועוד.

סתימה כסופה (אמלגם)

סתימה כסופה, הידועה גם בשם אמלגם, מורכבת מתערובת של מתכות, כולל כספית, כסף, בדיל ונחושת. זהו חומר ותיק ונפוץ, במיוחד לשיניים אחוריות, בשל עמידותו הגבוהה.

יתרונות:

• עמידות גבוהה במיוחד: סתימות אמלגם נחשבות לעמידות מאוד לאורך זמן. הן שורדות היטב תנאים קשים בחלל הפה, כולל לעיסה חזקה, לחץ ושינויים בטמפרטורה.
• עלות נמוכה יחסית
• פחות רגישות ללחות: בניגוד לסתימות לבנות, שבהן דרושה סביבה יבשה ומבוקרת בזמן ההתקנה, סתימות אמלגם סלחניות יותר לתנאי עבודה רטובים. דבר זה מקנה יתרון במקרים בהם קשה להשיג יובש מוחלט.
• עמידות בפני שחיקה: האמלגם כמעט ואינו נשחק לאורך השנים, ולכן מתאים במיוחד לשיניים אחוריות החשופות לעומסים כבדים ולעבודה ממושכת.

חסרונות:

• מראה אסתטי בולט: סתימות כסופות נראות לעין ואינן משתלבות עם צבע השן, ולכן אינן מומלצות בשיניים קדמיות או לאנשים שמעדיפים אסתטיקה דיסקרטית.
• דורשת הסרה של חומר שן בריא: על מנת לעגן את הסתימה בצורה מכנית, יש להסיר יותר חומר שן, גם אם הוא עדיין תקין, מה שעלול להחליש את המבנה הכולל של השן לאורך זמן.
• התפשטות והתכווצות תרמית: אמלגם מוליך חום וקור, ועלול להתרחב או להתכווץ עם שינויים בטמפרטורת המזון. שינויים אלה עלולים להוביל לסדקים במבנה השן לאורך זמן.
• פחות גמישות בביצוע תיקונים: אם הסתימה הכסופה נסדקת או מתרופפת, לרוב לא ניתן לתקן אותה נקודתית ויש להחליפה כולה.
• תגובות אלרגיות נדירות: במקרים נדירים, חלק מהמטופלים מפתחים תגובה אלרגית למרכיבים במתכת, כמו כסף או נחושת. לרוב, דבר זה לא מתרחש כמעט עם קומפוזיט.

סתימה לבנה (קומפוזיט)

סתימה לבנה עשויה מחומר מרוכב (קומפוזיט) המורכב משרף פלסטי וחלקיקי זכוכית או קוורץ. חומר זה מאפשר התאמה לצבע השן הטבעי.

יתרונות:

• מראה אסתטי טבעי: סתימות לבנות משתלבות באופן מיטבי עם צבע השיניים הטבעי, ולכן הן הבחירה המועדפת בקרב מטופלים המעוניינים בחיוך אחיד.
• שמירה על חומר שן בריא: בעת ביצוע סתימה לבנה, נדרשת לרוב הסרה מינימלית בלבד של חומר שן טבעי, בניגוד לשחזורים מסורתיים אחרים, מה שתורם לשמירה על חוזק ומבנה השן.
• שימושים מגוונים: סתימות לבנות אינן מיועדות רק לחורים ועששת. ניתן להשתמש בהן גם לתיקון סדקים, שבירת שיניים ורווחים בין שיניים.
• עמידות טובה: אף על פי שסתימות לבנות פחות חזקות מסתימות מתכתיות, הן מספקות רמת עמידות מספקת לרוב המטופלים ומחזיקות מעמד היטב בשימוש יומיומי תקין.
• אפשרות לתיקון והחלפה: במקרה של שחיקה, שבר או נזק, ניתן לתקן או להחליף את הסתימה הלבנה בקלות יחסית, מבלי לפגוע בשן עצמה.
• חומר בטוח: קומפוזיט, החומר שממנו עשויה הסתימה, נחשב בטוח לשימוש גם בקרב מטופלים עם רגישות או אלרגיה למתכות.

חסרונות:

• עמידות נמוכה יותר לאורך זמן: לעומת אמלגם או שחזורים מתכתיים אחרים, סתימות לבנות נוטות להישחק מהר יותר, במיוחד בשיניים אחוריות החשופות ללחצי לעיסה גבוהים.
• נטייה להכתמה: עם השנים, הסתימה הלבנה עלולה לספוג צבעים ממשקאות (כמו קפה, תה ויין אדום) או ממזונות שונים, דבר הפוגע באסתטיקה הראשונית שלה.
• רגישות פוסט-טיפולית: חלק מהמטופלים מדווחים על רגישות זמנית לחום, קור או לעיסה לאחר התקנת סתימה לבנה, תופעה שעלולה להימשך מספר ימים ולעיתים אף שבועות.
• עלות גבוהה יותר: סתימות לבנות יקרות יותר מסתימות כסופות.

סתימה מתכתית (זהב)

סתימות זהב עשויות מסגסוגת זהב ומתכות נוספות. הן נחשבות לעמידות במיוחד, אך בשל עלותן הגבוהה ומראן הבולט, הן פחות נפוצות כיום.

יתרונות:

• עמידות יוצאת דופן לאורך זמן: סתימות זהב ידועות ביכולתן לשרוד 15–20 שנים ואף מעבר לכך, עם שיעורי שחיקה נמוכים מאוד, מה שהופך אותן לאחת האופציות העמידות ביותר הקיימות ברפואת שיניים.
• אינם נשחקות או נסדקות: הזהב שומר על יציבות מבנית לאורך שנים רבות, אינו נשבר תחת לחץ, ומתמודד היטב עם כוחות לעיסה משמעותיים.
• ביוקומפטיביליות גבוהה: זהב נחשב לחומר בטוח במיוחד שאינו גורם לרגישות, דלקת או תגובות כימיות מזיקות לרקמות הפה.

חסרונות:

• עלות גבוהה מאוד: זוהי האפשרות היקרה ביותר בין כל סוגי הסתימות, גם בשל עלות החומר עצמו וגם בשל העבודה הטכנית במעבדה.
• דורשת יותר מפגישה אחת: מאחר והשחזור נעשה בהתאמה אישית במעבדה, נדרש תהליך של שתי פגישות לפחות: אחת להכנת השן ולקיחת מידות, והשנייה להתקנת הסתימה.
• מראה לא טבעי: הזהב בולט לעין ואינו משתלב עם צבע השן, ולכן רוב המטופלים נמנעים משימוש בו.
• מוליכות תרמית גבוהה: כמו אמלגם, גם זהב מוליך חום וקור בצורה משמעותית, מה שעלול לגרום לרגישות בשן בטווח הקצר לאחר ההתקנה.
• דורש הסרה מדויקת של חומר שן: בדומה לסתימות אמלגם, גם כאן נדרשת הכנה של חלל שן מדויק, מה שעלול לכלול הסרה מסוימת של חומר שן בריא.

בעבר אמלגם הייתה הסתימה הנפוצה יותר שהיו מבצעים על מטופלים. כיום סתימת אמלגם פחות נפוצה.

אצלנו, במרפאת שיניים מצפה יריחו, לא משתמשים באמלגם. ד"ר אסתי כהן מבצעת סתימות לבנות (קומפוזיט) כיוון וכך ניתן לשמור יותר על השן עצמה וגם על אסתטיקת הפה.

תהליך ביצוע סתימה

ההליך לביצוע סתימה בשן כולל מספר שלבים:

1. אבחון: רופא השיניים בודק את השן ומאבחן את הבעיה באמצעות בדיקה קלינית ולעיתים גם צילומי רנטגן.
2. הרדמה: במידת הצורך, מתבצעת הרדמה מקומית של האזור המטופל.
3. הסרת הרקמה הפגועה: הרופא מסיר את החלקים הפגועים של השן, כולל העששת.
4. הכנת החלל: החלל שנוצר מנוקה ומעוצב כך שיתאים לקבלת חומר הסתימה.
5. מילוי: החומר הנבחר מוזרק או מונח לתוך החלל ומעוצב בהתאם למבנה השן.
6. הקשיה: במקרה של קומפוזיט, החומר מוקשה באמצעות אור כחול.
7. ליטוש והתאמה: הסתימה מלוטשת ומותאמת לנשיכה של המטופל.

מהו משך החיים של סתימות?

משך החיים של סתימה תלוי בסוג החומר, מיקום השן, הרגלי היגיינה אוראלית והרגלי לעיסה של המטופל.

בהנחה ולא קרה משהו מיוחד אורך החיים של הסתימה ככל הנראה יהיה:

תחזוקה נכונה ובדיקות שיניים סדירות יכולים להאריך את חיי הסתימה.

מה חשוב לדעת לאחר ביצוע סתימה?

גם לאחר ביצוע סתימה, חשוב לזכור שהשן המטופלת ממשיכה להיות חשופה לאותם סיכונים קבועים הקיימים בכל חלל הפה, לרבות הצטברות חיידקים, שאריות מזון ולכלוך. הסתימה עצמה אינה מספקת הגנה מוחלטת, ולכן יש להקפיד על היגיינת פה מוקפדת: צחצוח שיניים פעמיים ביום עם משחת שיניים המכילה פלואוריד, שימוש בחוט דנטלי או סילונית, וביקורים סדירים אצל רופא שיניים לבדיקות ומעקב.

למרות שהחומרים המשמשים בסתימות המודרניות נחשבים לעמידים מאוד ויכולים להחזיק מעמד במשך שנים רבות, השן עצמה, הרקמה שמתחת לשחזור, עדיין רגישה ונתונה לסיכון להתפתחות עששת חדשה. במקרים בהם מתפתחים חורים או נזק משני מתחת לסתימה קיימת, ייתכן שיהיה צורך להסיר את הסתימה הישנה, לטפל בבעיה החדשה שנוצרה בשן, ורק לאחר מכן להניח סתימה חדשה במקומה, Inlay/Onlay או לבצע טיפול שורש. טיפול מוקדם ושמירה על שגרה סדירה של תחזוקה דנטלית עשויים למנוע את הצורך בכך.